<h1>או"ז הלכ' פסחים סימן רכ"א</h1>
<h2>דף מז:</h2>
ותניא ס"פ יוצא דופן [מ"ז, ע"ב] שנה האמורה בקדשים שנה האמורה בבתי ערי חומה שני שנים שבשדה אחוזה שש שבעבד עברי [ושבבן] ושבבת כולן מעת לעת ואמרי' שנה האמורה בקדשים מנ"ל א"ר אחא בר יעקב א"ק כבש בן שנתו שנתו שלו [ולא] שנתו של מנין עולם ויש לתמוה קרא למה לי הא הואיל ולא אתי אלא בן שנה ואינו עולה לרצון אלא מיום השמיני הרי ע"כ שנתו מנינן דאי שנת עולם לא משכחת תמיד בר"ה שלא יהא בן שנתים דיום אחד בשנה חשיב שנה ושמא י"ל דלר"מ ה"נ דלא צריך קרא כי אצטריך לר"א הוא דאצטריך דתניא פ"ק דר"ה [י', ע"א] פר האמור בתורה סתם בן כ"ד חודש ויום אחד דר"מ ר' אלעזר אומר בן כ"ד חודש ול' יום שהיה ר"מ [אומר] כ"מ שנאמר עגל בתורה סתם בן שנה בן בקר בן שתי שנים פר בן שלש. הא למדת דלרבי אלעזר לית ליה יום אחד בשנ' חשוב שנה ואפשר דלדידיה אצטריך קרא.
